24וה' המטיר הוא ובית דינו. ב"ר שהוי"ו תוספת היא בכל מקום כמו שתאמר פלוני ופלוני כך פירש רש"י גבי וה' הכה כל בכור אבל גבי וה' אמר המכסה אני לא פירשו כלום משום שכבר אמר להב"ה אל נא תעבור מעל עבדך שימתין לו עד שיכניס את האורחים וכשסיים בעניינם ואמר ואברהם הולך עמם לשלחם חזר לעניינו של הב"ה ואמר וה' אמר שפירושו וה' הנזכר למעלה אמר שכן דרך המקרא בכל מקום כשמפסיק הענין הראשון בדברים אחרים ואח"כ חוזר בעניינו הראשון מזכיר השם הנזכר למעלה עם וי"ו וכמו ומשה הי' רועה את צאן יתרו שהפסיק בעניינו של משה בדברים אחרים וכתב ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים וכשהשלים זה הספור וחזר לעניינו של משה כתב ומשה הי' רועה בוי"ו וכן כשיהי' הפועל הנזכר הוא פועל ברור מזכי' עם וי"ו כמו גבי וה' נתן את חן העם שמפני שקודם זה הפועל כבר נדר אותו למשה ונתתי את חן העם הוכרח לומר עתה וה' נתן את חן העם שקיים מה שכבר נדר וכן גבי וה' פקד את שרה פרש"י כבר פקד שקיים מה שכבר נדר לעשות וכן וה' שמים עשה מפני שאמר למעלה כי כל אלהי העמים אלילים שאין בידם לעשות שום פועל אמר וה' שמים עשה שכבר עשה אותם או הוא כוי"ו ועבדיך באו לשבר אוכל שפירושו אבל ועבדיך באו לשבר אוכל וכן כל אחד מתפרש לפי מקומו וכשאין טעם לוי"ו שבאותו מקום מפרשי' אותו לתוספת כמו וה' הוא ובית דינו:25המטיר על סדום מעלות השחר. ולא מיציא' השמש דכתיב לעיל מיני' שהרי כתוב וכמו השחר עלה ויאיצו וגו' פן תספה וגו' וכתיב וישכם אברהם בבקר וגומר וישקף על פני סדום וגומר וירא והנה עלה קיטור הארץ כקיטור הכבשן שזו היא הפיכת סדום ומאמר השמש יצא על הארץ איננו דבק רק עם ביאת לוט בצוער:26שעה שהלבנה עומדת ברקיע עם החמה. ב"ר דבט"ו בניסן הוה כדכתיב ומצות אפה ויאכלו ופרש"י פסח הי' והוא יום בשורת שרה ובט"ו בניסן בשנה אחרת נולד יצחק כדלעיל ואז כשהחמה היא זורחת הלבנה שוקעת אבל בעת השחר הלבנ' ואור השמש יחד הם על הארץ:27בתחלה מטר ונעשה גפרית ואש. דאל"כ וה' השליך מיבעי לי' דלשון המטיר אינו נופל רק על המטר ופי' הנני ממטיר כעת מחר ברד שיהי' ברד בתוך המטר כדכתיב וירא פרעה כי חדל המטר והברד ופי' הנני ממטיר לכם לחם שיהי' לחם בתוך הטל שאמטיר כי כן כתוב ובבקר הית' שכבת הטל ופרש"י הטל שוכב על המן ובמקום אחר הוא אומר וברדת הטל כו' הטל יורד על הארץ והמן יורד עליו וחוזר ויורד טל עליו והרי הוא כמונח בקופס':28מאת ה' דרך המקראות לדבר כן. דאל"כ מאתו מיבעי לי' ומה שטען הרמב"ן ז"ל ואמר ואני תמה על הרב שכותב מן האגדות דעות חלוקות ומשוה אותן שזו מחלוקת היא בב"ר ושם עוד דעת שלישית אבא חלפוי בר סמקי בשם רבי יהודה ב"ר סימון וה' המטיר על סדום זה גבריאל מאת ה' זה הב"ה אמר ר' אלעזר כל מקום שנאמר וה' הוא ובית דינו אמר רבי יצחק בתורה בנביאים ובכתובים מצינו שההדיוט מזכיר שמו שני פעמים בתורה ויאמר למך לנשיו וגומר הנה אלה שלש מחלוקות בדבר שר' יהודה ב"ר סימון ייחס השם הראשון לגבריאל שהוא השליח ונקרא השליח בשם שולחו ורבי אלעזר אומר כי הוא ובית דינו הסכימו במשפט ומאתו בא ורבי יצחק אמר שהוא דרך הלשון עכ"ד. ולא ידעתי מי הכריחו לפרש אותן בג' מחלוקות כי לפי דעתי אין כאן כי אם שתי דיעות רבי יהודה ב"ר סימון שאמר שהשם הראשון הוא על גבריאל והשם השני הוא על השם ורבי אלעזר שאמר שהשם הראשון ג"כ הוא על השם שכל מקום שנאמר וה' הוא ובית דינו ועל השם השני לא דבר כלום כי כלם מסכימים בו שהוא על השם אלא שרבי אלעזר סובר שנכתב מאת ה' במקום מאתו שלא כמנהג ובא רבי יצחק ואמר שמנהג הכתוב כן הוא אפילו בהדיוט בתורה בנביאים ובכתובים ואין זה שלא כמנהג ומחזיק בזה דברי ר' אלעזר וכן משמע נמי מלשון רבי יצחק שאמר בתורה בנביאים ובכתובים מצינו כו' ולא אמר מאת ה' ולא מאתו שכן מצינו כו' משמע דאדברי רבי אלעזר קאי ואינו מחדש דבר אלא שמחזיק את דבריו:
